שם היצירה: השיר “הבה נרימה” מהאורטוריה “יהודה המכבי”, שם המלחין: ג’ורג’ פרידריך הנדל

שם-יצירה

Judas Maccabaeus HWV 63

שיר הניצחון מתוך האורטוריה בשלוש מערכות בשם : יהודה המכבי

לוין קפניס חיבר לשיר  מילים וקרא לו חג הניצחון

 יש מספר תרגומים שונים  בעברית    Thomas Morell  מכיוון שהמקור כתוב על ידי

שם המלחין

Georg Friedrich Händel  ג’ורג’ פרידריך הנדל 

  • שנות חייו: 1685 – 1759
  • מלחין מתקופת הבארוק. בילדותו ניגן הנדל פסנתר ועוגב. להלחין החל בגיל תשע. בן שבע עשרה למד במצוות אביו לימודי משפטים אך מהר מאד נשר מלימודים אלה והתמסר למוסיקה שאהב. הנדל התקבל למשרת כנר . בבית האופרה של המבורג  שם חיבר ארבע אופרות. נסיעתו לאיטליה הייתה כדי לשפר את כתיבתו המוסיקלית ובאנגליה שימש מוסיקאי החצר של המלכה. את הסוויטה מוסיקה על פני המים חיבר לכבוד המלך ג’ורג בשנת 1717. בשנת 1719 ייסד את האקדמיה המלכותית למוסיקה באנגליה ובעקבותיה זכה לאזרחות בריטית. חיבר כחמישים אופרות , אורטוריות ומוסיקה כנסייתיתעל היצירההאורטוריה יהודה המכבי הולחנה בשנת 1745. שיר הניצחון  הפך למשחק – חזיון על ידי לוין קיפניס בספרו מחרוזת (עמוד 54). מקהלת הילדים שרה ” הבה נרימה נס ואבוקה. יחד פה נשירה שיר החנוכה” ואחר שרה באותו לחן : “פרח אל פרח זר גדול נשזור . לראש המנצח מכבי גיבור”.
  • לוין קפניס קרא לשיר חג הניצחון יש מקורות שמכנים את השיר בטעות הבה נרימה

Thine be the Glory (choral)  גם באנגלית קבל שיר הניצחון תרגומים מספר והוא נקרא

ליצירה שלושה פרקים

אורטוריה במוסיקה משמעותה יצירה למקהלה סולנים ותזמורת. יש לה תוכן דרמאטי והנושאים לקוחים מסיפורי התנך או הברית החדשה שלא כמו באופרה אין משחק תפקידים ותלבושות מתאימות לתוכן . פירוש המילה אורטוריה : הרצאת דברים

מטרות (2)

מטרות מוסיקליות

הכרת השיר בנוסח המקובל  לשירה

הפנמת מבנה השיר

העמקת יכולת תגובה למשקל מוסיקלי

אפשרית תגובה לשינויים דינמיים קיצוניים

מטרות חוץ מוסיקליות

פיתוח התמצאות במרחב

הכרת סיפור המכבים

מבנה היצירה

המבנה מאד בסיסי ופשוט – דו חלקי  כאשר כל חלק בן 4 תיבות והראשון חוזר בשנית

א  ב  א

י למשתמשים בהקלטות – יש לבדוק את מספר החזרות. המנגנים  -חפשיים לבחור את מספר החזרות

הצעה

תנאי להכנסת היצירה במטרה להשתמש בה בחג החנוכה הוא שהנושא כבר  מוכר לילדים

השמעה ראשונה

חלק א בלבד

בנגינה של המורה / המנחה  או בביצוע מוקלט

 .משחקי תגובה על הפעמה הכבדה ראשית בישיבה ואחר במרחב

בתווים אצל לוין קיפניס המשקל כתוב כשני חצאים, אני אתייחס למשקל כארבע רבעים

האזנה שנייה

בחלק א צועדים לפי הדגשות המשקל, בחלק ב הילדים ימציאו מה לעשות

אם לילדים תהיה הצעה שונה לתגובה בחלק א – ננסה את ההצעה

האזנה שלישית

לצרף מקל/לפיד/ פנס/  לעזור במשחק הצגת המכבים הגיבורים שחזרו מנצחים ולפעול במרחב : א – מפוזר כשהלפיד מאיר בכל פעמה כבדה לצד אחר, ב  -ניתן להתכנס למרכז בצעדים קטנים ולהנמיך את הלפיד/המקל/הפנס, ב –  במחציתו השנייה ניתן לפתוח מעגל גדול ולהניף מעלה ת המקלות/לפידים/פנסים , א  – חוזר כפי שהיה מפוזר בחדר

האזנה רביעית

.לקבל מהילדים הצעות לתזמור שיר הניצחון

לזכור  להקפיד שאם חוזרת מנגינה גם העבודה עלייה צריכה לחזור בדיוק כפי שהייתה

האזנה חמישית

אם מטרת ההוראה להוביל את שיר הניצחון למפגש חגיגי לכבוד חנוכה , ניתן לתת לבנים את חלק א כפי שעבדו עד כה ולבנות ענפי זית איתו תצעדנה בין הבנים בחלק ב כשהבנים יהיו ישובים על ברך במרחב

  מורה שמסוגל לנגן – עדיפה נגינה מכוונת על פני הביצוע המוקלט לפחות בתהליך הלימוד הראשוני

אני נוהגת לנגן כי אז ניתן להתאים את מהירות העבודה לגיל הילדים ולגרום לקשב רב יותר.

אחרי שהיצירה מוכרת נפלא לחשוף את הילדים לביצועים שונים עם או בלי קולות שירה ובקלות ניתן ללמד את השיר עם הטקסט העברי למרות שמנעד השיר הוא נונה (תשעה צלילים מהנמוך ועד לגבוהה שקיימים בשיר) מנעד רחב יותר מיכולת הילדים בגן לשיר נקי

 תווי השיר

הנדל הבה נרימה תווים

מצאתיו כתוב גם במהירות כפולה

קישורים (2)

תיעוד ראשית הפעילות עם היצירה בה חיפשנו תשובה לשאלה מהו משקל השיר

עבודת המשך עם היצירה בתנועה במרחב

בצוע מקהלתי בשפת המקור

 

.תזמורת גיטרות מהר אדר מנגנת את השיר במהירות טובה לעבודה

 ביצוע אקפלה מקסים – קולות ללא לווי כלי

דיסק בו ניתן לרכוש את היצירה בביצוע כלי קולי

הקלאסי הראשון מס’ 3 דיסק 2 קטע 6

השיר מופיע ב-  2.10 דקות , אחר בא קטע תזמורתי מעיין מעבר לא בלחן השיר

הוצאת הליקון

בייחולים להצלחתכם

אשמח לקבל משובים הארות הערות ובקשות

שלכם

רונית קורן