הגיל בו כדאי להתחיל

? מתי כדאי להתחיל ובמה

.אלה שתי השאלות הנפוצות המטרידות את  המחנכים וההורים  הרוצים את טובת הילד

התשובה איננה פשוטה שכן השאלה מורכבת.  כל ילד נולד מוסיקלי ועלינו המבוגרים מוטלת האחריות לא לקלקל את מתת האל הזו.  אם נביט בתינוק בשעה שהוא שומע מוסיקה נבחין בתנועה שהוא מוסיף תוך כדי האזנה. עם העלייה בגיל הופכת התגובה להיות ברורה יותר ממוקדת ונשלטת. תגובה נפוצה היא העברת מפעם המנגינה לתנועה באבר אחד בגוף או תנועה בכל הגוף. בשלב הבא נוכל לגלות שהילד מצליח להבחין בחזרות על מנגינות ומגיב לחלקים שונים במנגינה בשינויי תנועה או בחזרה על אותה תנועה עם המנגינה החוזרת. תנוקת שהגיעה עם אמה להשתלמות מורים הגיבה בצורה ספונטאנית בהקשת רגל על השטיח כשהיא במצב שוכב רק בפזמון השיר שהושמע ובבתי השיר הרגל לא זזה. היא דייקה בצורה מושלמת והייתה כבת שבעה חודשים. אנא אל תסתפקו בקריאת שורות אלה , אלא, פקחו עיניים חוקרות והביטו בתגובת הילדים בגילאי 0-3.5 למוסיקה מושמעת

בחודש אוקטובר בחוצות העיר לוצרן פגשתי תזמורת צבאית  המורכבת מכלי נשיפה והקשה שהנעימה לעוברי אורח בעיר העתיקה בנגינתה. המופע היה מרנין, אבל, ילדה קטנה כבת שלוש לערך לכדה את עיני. היא נעה לפי המפעם מצד אל צד, הוסיפה סיבובים כשהגיע חלק חדש במנגינה וניסתה לעניין עוד שני ילדים קטנים שהיו ליידה להשתתף במשחק. לא יכולתי שלא לתעד חלק מתגובתה הספונטאנית למוסיקה שנוגנה

 ועדיין לא ניתן מענה  לשאלה העיקרית : מתי  כדאי להתחיל ובמה?י

.לתינוק בן יומו  כדאי לשיר תוך כדי חיבוק אוהב ולשיר שירי אצבעות כשהוא במצב שוכב

.כאשר מתחילה הבנה ותנועה נשלטת כדאי להתחיל לרקוד כשהתינוק נישא על ידי  המבוגר

.תינוק עומד  ינוע לפי המפעם בכפיפות ברכיים קלות אם נשיר לו  או יניע את ראשו מצד אל צד לפי המפעם

הגירוי התנועתי שבא להביע את המתרחש במוסיקה הוא טבעי וספנטאני. אם נתן לילד משוב חיובי על הפעולות האלה ונשתתף יחד איתו – הוא ישמח להמשיך ויפתח בכך את ראשית המוסיקליות שלו

מחיאות הכפיים יוסיפו לחגיגה המוסיקלית עם או בלי התערבות המבוגר

אם נשיר לילד הרבה נעזור לו לקדם את השפה , את התקשורת החברתית ולא רק את המוסיקליות. השיר הראשון שאחד מנכדי שר איתי היה בהשלמת הברה אחרונה חוזרת “בה” שחוזרת בצורה עקבית בסוף כל משפט בפזמון השיר “המשפחה שלי”  שהלחינה נורית הירש למילים של יורם טהר לב. בכל מפגש ליד הפסנתר היה מבקש “בה  בה  בה”. הבנתי את הבקשה והיינו שרים יחד

בשווייץ נחקק חוק שכל ילדי המדינה ילמדו שעתיים בשבוע מוסיקה בתשע שנות לימוד ראשונות כאשר הבסיס להוראה הוא השירה שכן הם הבינו והפנימו שהקול הוא הכלי הראשון עליו יכול הילד לנגן והוא יפתח את המוסיקליות בצורה הנכונה והטובה ביותר בנוסף לכל התרומות האחרות שמעניקה המוסיקה ללומדיה כמו סבלנות סובלנות אורך רוח איפוק עידון הקשבה האזנה והרשימה עוד ארוכה

מהנאמר עד כה ברור שטוב וראוי שמוסיקה  תלווה את הילד מינקות  בקול ותנועה מלווה של ההורה או המטפלות או המחנכות בגיל הרך

 עד גיל בית הספר נשתדל לחשוף את הילד למגוון צלילים כלים קולות הרכבים  וסיגננות מוסיקה שונים. השיום ( נתינת שם ) איננו העיקר, אולם, מתוך ידיעה שישנם ילדים שאמירת שם המלחין, שם היצירה או המושג המוסיקלי הנכון תשמר ותיטמע בזכרונם , אני אוהבת להוסיף את השיום לתהליך הלמידה ואחר לקיים חידונים קטנים לבדוק ולחדד את  מידת הזכרון  של הילדים

מוסיקה ותנועה בגיל הרך אחד הם. הילד מפנים את הנשמע בעזרת התנועה. הילד יזכור את מבנה המנגינה בזכות התנועה. כלי הנגינה הרתמיים  יהוו נדבך נוסף בתהליך ההוראה . בכוחם להעשיר את הנלמד ולהרחיב את התנועה והתגובה המוטורית של הילד

בנתינת כלי לילד צריכים להיות בטוחים שהוא בשל לשימוש בכלי מבחינה מוטורית מחד וקיבל הדרכה מסבירה כיצד להשתמש בכלי מאידך.כשלונות או חוסר הצלחה מסוכנים בכך שיפחיתו מהרצון להתנסות בפעם הבאה

.הכלי המלודי – המטלופון (ממתכת) והקסילופון (מעץ) – נפלאים  לעבודה בגיל הרך בתנאי שעושים בהם שימוש נכון ונבון

 ככל שיהיו לילד מינקות יותר התנסויות בצליל  בהאזנה  לקול שירה או ליצירה מוסיקלית כילית או בביצוע עצמי שלו , כן יש סיכוי רב יותר שהאינטיליגנציה המוסיקלית שלו תתפתח . לפי תפיסת עולמי החינוכית רצוי מאד לתת לילד זכות ללמוד מיומנות נגינה על כלי סולו מכתה א עד יב כאשר המטרה והכוונה לתרום לחינוכו ולאו דוקא להפכו למוסיקאי או ללמדו מקצוע לחיים

.למעוניינים לקרא עוד על אינטיליגנציה מוסיקלית מומלץ לפנות לספרו של האוורד גארדנר  שחקר את סוגי האינטיליגנציות  של בני האדם

  • הווארד גרדנר, אינטליגנציות מרובות: התאוריה הלכה למעשה,  מכון ברנקו וייס ירושלים , 1996