שמיעה האזנה והקשבה למוסיקה

שמיעה האזנה והקשבה למוסיקה / רונית קורן

אימרות חכמים:

“לדעת להקשיב זו אמנות.” – אפיקטטוס

“צריך להקשיב כדי לפעול בתבונה.” – סופוקלס

“תחילתם של החיים הטובים היא להקשיב.” – פלוטארכוס

הגדרות מילוניות (מתוך המילון העברי המרוכז , אברהם אבן שושן, הוצ’ הד ארצי ואיתאב 1997) :

האזנה = הקשבה, הטיית אוזן.

שמיעה = קְלִיטַת צלילים באמצעות האוזניים. הכושר להאזין ולהקשיב. הכושר לקלוט באופן נכון צלילים מוסיקליים. הטית אוזן לשמוע, האזנה, הקשבה ל…

הקשבה = האזנה, שמיעה מכונת, תצומת לב לנאמר.

ניכר שישנה בעיה של עירוב בניסיונות להגדיר את שלוש המילים שלעיל והן משתלבות זו בהסבר של זו.

אופני קליטת הצלילים

קיימים סוגים שונים של האזנה. האם תמיד כשאני מאזינה אני שומעת? והאם כל מי שמקשיב שומע מפנים ומבין? השאלה מכוונת לטקסטים לשוניים ועל אחת כמה וכמה לצלילים מושמעים.

ד”ר יגאל גליקסמן מסביר  שבני אדם קולטים את גלי הקול והופכים אותם לאימפולסים בזכות יכולת השמיעה. הוא מבחין בין קליטה פאסיבית של הנשמע  לבין נתינת פרשנות אקטיבית לתוכן הנקלט.

(מתוך : http://www.articles.co.il)

אל לנו  להשוות האזנה ליצירה מוסיקלית של אדם בעל השכלה מוסיקלית לאדם ללא השכלה או ידע פורמלי רלוונטי. האחד יאזין ובמוחו כבר ינתח את מרכיבי היצירה המושמעת והאחר ייהנה מהתוצר הצלילי של היצירה ללא ניסיון לנתח את שאוזניו קלטו. ראוי לציין שעודף ידע לא יעניק לשומע יתר הנאה אלא לעיתים יפחית את יכולתו ליהנות מ”מוסיקה נטו”. (Nicholas Cook 1990) הבחין בין האזנה  אסתטית  לבין האזנה אינטליגנטית. (Jerrold Levinson 1997) סבר שההנאה מהאזנה למוסיקה לא תלויה בידע שיש לנו על הרכב היצירה המושמעת. מאזין שישמע את המוסיקה באופן אקטיבי, יהיה שקוע בזרימתה והתקדמותה ויהיה מסוגל להגיע לידי הבנה מוסיקלית ללא ידע מוסיקלי קודם. דומה הדבר לשמיעת שפה מוכרת נוספת ולא לשמיעת שפה זרה שכן אוזנינו מורגלת בשמיעה, הצלילים סובבים אותנו ללא גבולות ובנינו לנו זיכרון מוסיקלי שנשען על ידע קודם.

המוסיקה מעניקה משמעות לעולמנו הפנימי. היא מארגנת ומלכדת את תחושותינו ואת הרגשותינו.

בגיל הרך

בבחירת מוסיקה קלאסית מוקלטת לילדים רכים עלינו להתחשב בראש וראשונה במשך  היצירה. רצוי שלא יעלה על שלוש וחצי דקות. חובה להימנע משמיעה פאסיבית. יש לדאוג למצוא מטלות תנועתיות ביצועיות בישיבה או בשימוש בתנועה בחלל החדר או מטלות חשיבתיות – חיפוש אחר שאלה שנשאלה לפני האזנה. ככל שיהיו יותר השמעות כך ייטב, אולם, שלוש הוא מספר ההשמעות הנמוך ביותר המומלץ בטרם נאמין שהיצירה נשמרה בזיכרון ואכן הילד עבר תהליך של למידה הבנה הפנמה וזכירה.

מורי שיפר (1981) כתב בספרו ניקוי אזניים  כך: ” היקום רוטט במיליוני מקצבים והאדם מסוגל לאמן את עצמו לחוש את הדופק. ביטוי נכון לכושר הפיסיולוגי בין שמיעה לבין הביטוי האנושי שלה הוא באמירה: מקשיבים בעזרת הידיים. עלינו לשחרר ולהרפות את השרירים מגופינו וממוחנו ורק אז נגיע לנקודה בה  הגוף כולו נעשה בבחינת אוזן. (פורסם לראשונה ב 1972 בכתב עת לחינוך מוסיקלי באוסטרליה).

2014-02-18 08.45.54