תכנית לימודים למורה למוסיקה לגיל הרך – רתמוסיקה

 תכנית לימודים במוסיקה לגיל הרך      

2013-10-16 22.18.21קורן רונית – מדריכה יוצאת להוראת המוסיקה במחוז מרכז  

בחינוך המוסיקלי לגיל הרך קיים ריבוי שיטות גישות ודרכי עבודה שתכליתם להתוות את הדרך למטרת על אחת (למכנה משותף אחד) בהוראת מוסיקה לגיל הרך.  סילבוס בנושא מוסיקה לגיל הרך חובר על ידי משרד החינוך בימיו הראשונים.

 

  מטרת העל :

טיפוח וקידום המוסיקליות של הילד

 הדרכים שיעזרו להגשים מטרה זו הן:

שירה, נגינה והאזנה בעזרת הרבה תנועה

אמצעי העזר:

אביזרים  מגוונים דוגמת כדורים, מטפחות,חישוקים,קוביות ועוד- ישפרו את חוויית הלמידה, אך נזכור להשאירם כאמצעי ולא מטרה.

הלמידה חייבת להיות תהליך פעיל מטפח ותורם לאינטראקציה חברתית בגן. נדגיש שמתוך העשייה המוסיקלית מושגות מטרות חוץ מוסיקליות רבות בתחום החשיבתי, הרגשי והמוטורי.

בין מכלול המטרות המוסיקליות צריך שיהיו:

*  פיתוח מיומנויות שירה.

*  פיתוח מיומנויות ריתמיות.

*  פיתוח שמיעה פנימית.

*  טיפוח ביטוי עצמי באמצעות מוסיקה.

*  הרחבת הרפרטואר השירי של הילדים.

*  פיתוח כושר האזנה ליצירות מולחנות.

במשלי כ”ב ו’ כתוב:  “חנוך לנער לפי דרכו”.

אפלטון טבע את האמירה: “לא מתוך אונס ילמד הילד, אלא מתוך משחק”.

נקל להסיק שעל הלימוד להיות בדרך משחקית, בהתאמה מלאה והקשבה לשלבי ההתפתחות של הילד אם הוא בשלב חשיבה טרום מושגית (גילאי 2 – 4) או בשלב חשיבה אינטואיטיבית (גילאי 4 – 7) לפי חלוקתו של פיאז’ה.

הלימוד הוא לימוד פעיל, אקטיבי (לא פאסיבי) שמשלב בחובו הרבה תנועה.

מכיוון שאין בישראל תכנית לימודים אחת מחייבת במוסיקה לגיל הרך, עלינו להיות ערים למטרות מחד וליכולות הילדים מאידך, ולהשכיל לשלב את השתיים בדרך הטובה ביותר.

 יש להציב מספר יעדים ומגבלות:

א.      להשתמש בקול המורה בשירה, בעידוד שירת ילדים ולא להרבות בהשמעת דיסקים שיבצעו שירים  במקום הילדים והמורה. ילד נוטה לשיר כאשר הוא נדרש לחקות קול אנושי ובמיוחד קול נשי- למולו.

ב.      לחשוף את הילדים לרפרטואר שנקרא “שירי מסורת” שיעזור לבנות תרבות ארץ ישראלית מתמשכת, שירים שכולם מכירים. מתוכם יש לבחור את השירים המתאימים לשירה בהתחשב במגבלות המנעד קולי של הילד.

ג.       למצוא איזון בבחירת יצירות להאזנה מתוך הספרות הקלאסית, לבין יצירות מודרניות, בנות זמננו או כאלה שמכונות מוסיקה פופולארית.

:בתכנון שנת לימודים יוצבו מטרות שיתרמו לטיפוח האינטליגנציה המוסיקלית בשילוב

התנסויות בחקר צליל.

נגינה על כלים ריתמיים שונים.

ראשית נגינה מלודית.

רכישת אוריינות מוסיקלית.

טיפוח הקוליות.

טיפוח מיומנות רתמית.

טיפוח ראשית שירת הסולפג’.

הפנמת אלמנטים ניגודיים בצליל.

הרחבת הזיכרון המוסיקלי.

פיתוח שמיעה פנימית.

טיפוח יצירתיות בתנועה (כמטרה וכאמצעי).

הרחבת רפרטואר שירי.

הרחבת רפרטואר בהאזנה ליצירות מולחנות.

כדי לעמוד במטרות הנזכרות לעיל רצוי שהמורה:

  1. יעשה שימוש בכלי נגינה מלודי ו/או הרמוני,  גם אם יכול המורה לתכנן שיעורים לדוגמה ללא כלי נגינה.
  2. לא ירבה להשמיע דיסקים עם שירים אותם הוא רוצה שהילדים ישירו.
  3. יקפיד שכל שיעור יהיה שילוב נאות של תנועה, שירה, נגינה ו/או האזנה.
  4. יתכנן רצף לימודי בין יחידות הלימוד השונות.
  5. מטרות ההוראה הגלויות והסמויות של המורה צריכות להיות ברורות לצוות הגן – לגננת.
  6. חומרי הלימוד יישארו בגן בין אם בדף שנרשם בשיעור, בדף צילום שהוכן מראש או בדיסק שמע.

 

תרומות נוספות

להוראת המוסיקה בגן תרומות חוץ מוסיקליות רבות. מחקרים הראו כי הילד ישפר את התמצאותו במרחב, את כשריו החברתיים ישפר את השפה, המוטוריקה העדינה וגסה. בעבודה נכונה ניתן לשפר ולקדם ידע בתחומי דעת רבים שאינם מוסיקליים.

ומה על החגיגות בגן?

בחוזר מנכ”ל ישן מאד שחיבר משרד החינוך כתוב שתפקידו של המורה למוסיקה לגיל הרך להיות לעזר לגננת בשני המפגשים בהם מוזמנים הורי הילדים לגן למסיבה / חגיגה / מפגש בנושא נבחר.

ראוי שבראשית השנה תאמר הגננת באיזה אירועים היא מעוניינת להזמין את ההורים.

כדאי לחשוב ולקבוע יחד מהו הנושא השנתי בו יעשה שימוש גם במפגש סיום השנה.

אם מפגשים אלה יתוכננו נכון הם יהיו סיכום של חומר שנלמד ונחווה כראוי ולא הצגה או “אילוף” הילדים שגורם למתחים בין הילדים ומתחים בין חברי הצוות החינוכי.

….ולמרות כל האמור לעיל בנושא חגיגות, נמצא אין סוף וריאציות לדינאמיקה בין אישית פנימית בנושא תכנון והעברה של מפגשים אלה בין הגננת לבין המורה למוסיקה לגיל הרך.